חכמת שלמה על גיטין י״ח ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור גיטין י״ח ב
1 חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא פִּיֵּיס. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים; אִם אִיתָא דְּפַיֵּיס – קָלָא אִית לַיהּ לְמִילְּתָא.
2 אִיתְּמַר: אָמַר לַעֲשָׂרָה ״כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״; אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁנַיִם מִשּׁוּם עֵדִים, וְכוּלָּם מִשּׁוּם תְּנַאי. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כּוּלָּם מִשּׁוּם עֵדִים.
3 הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּלָא אֲמַר לְהוּ: ״כּוּלְּכֶם״; וְהָא תְּנַן, אָמַר לַעֲשָׂרָה: ״כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״ – אֶחָד כּוֹתֵב וּשְׁנַיִם חוֹתְמִין! אֶלָּא דַּאֲמַר לְהוּ ״כּוּלְּכֶם״.
4 מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – דַּחֲתוּם בֵּי תְרֵי מִינַּיְיהוּ בְּיוֹמֵיהּ, וְאִינָךְ מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים. מַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם תְּנַאי – כָּשֵׁר; וּמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם עֵדִים – פָּסוּל.
5 אִי נָמֵי – כְּגוֹן שֶׁנִּמְצָא אֶחָד מֵהֶם קָרוֹב אוֹ פָּסוּל. לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם תְּנַאי – כָּשֵׁר; לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם עֵדִים – פָּסוּל.
6 אִי חֲתִים בִּתְחִילָּה קָרוֹב אוֹ פָּסוּל; אָמְרִי לָהּ כָּשֵׁר, וְאָמְרִי לַהּ פָּסוּל. אָמְרִי לָהּ כָּשֵׁר – תְּנַאי הוּא; אָמְרִי לַהּ פָּסוּל – אָתֵי לְאִיחַלּוֹפֵי בִּשְׁטָרוֹת דְּעָלְמָא.
7 הָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ לַעֲשָׂרָה: ״כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״; חֲתוּם בֵּי תְרֵי מִינַּיְיהוּ בְּיוֹמֵיהּ, וְאִינָךְ – מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אֲמַר לֵיהּ:
פירוש חכמת שלמה על גיטין י״ח ב
1 רש"י בד"ה וכולן כו' אלא א"כ חותמין בו כולן כצ"ל:
2 תוס' בד"ה אמרי לה כו' דלמא כתב הוא ועדיו כו'. נ"ב פי' דאי לאו הכי הוי כשטר שבא בשיטה אחת ועדיו בשיטה אחרת דפסול דאין למדין משיטה אחרונה וק"ל:
3 בא"ד אלא מעדים שלמטה כו'. נ"ב ולפי זה הא דאמר אי חתים בתחלה קרוב כו' הוא פי' על האי נמי דקאמר וה"ק איכא דאמרי כשר והוי שפיר איכא בינייהו קרוב או פסול וא"ד דפסול וליכא בינייהו קרוב או פסול ודו"ק. עיין במהרש"א: